01

מעלה פלמ"ח – צפון לדרוםמטיילי שביל ישראל יגיעו ברגל לנקודת ההתחלה.

  • היישוב הקרוב:
    דימונה
  • רמת קושי:
    קשה
  • אורך:
    20 ק"מ
  • משך:
    7-8 שעות
  • עונה מומלצת:
    ספטמבר-אפריל
  • זמן מומלץ:
    בוקר

הגעה למקום:

לא ניתן להגיע למסלול זה באמצעות תחבורה ציבורית, מסלול זה נעשה עם הקפצה בתחילת ובסוף המסלול. שירותי מונית ניתן למצוא בעיר הקרובה דימונה.

 

 

באוטובוס

לא ניתן להגיע למסלול זה באמצעות רכב, מסלול זה נעשה עם הקפצה בתחילת ובסוף המסלול. שירותי מונית ניתן למצוא בעיר הקרובה דימונה.

 

 

ברכב

תיאור הטיול:

יום 01נקודת התחלה:
חניון לילה המכתש הקטן
נקודת סיום:
מפעל פוספטים אורון
אורך:
20 ק"מ
משך:
שעות 3-4 שעות

מחניון הלילה נצא מערבה על שביל עפר עד שנצטלב עם הכביש המגיע דרומה לאילת או צפונה לירוחם. נלך בעקבות סימון שביל ישראל לכיוון מערב במעלה הגבעה מצידה המזרחי של הצומת. נגיע לפסגת הרכס ונמשיך ללכת על השביל לאורך קו הרכס שמשתנה בהדרגה במהלך העלייה.

נצעד 2.3 ק"מ לאורך הרכס ונרד לאוכף נמוך עליו נמשיך קצת פחות משני ק"מ עד שנגיע למצד צפיר. זהו אחד משלושה מעוזים שנבנו לאורך "מעלה עקרבים"[1].

לאחר מכן נתקדם כ -50 מטרים מערבית למעוז ונגיע לצומת שבילים בו נפנה לכיוון צפון מערב לאורך השביל עם הסימון הכחול (כאשר סימון שביל ישראל ממשיך במקביל). נרד בשביל בשיפוע מתון מאוד לתוך ואדי ולאחר כ -2.3 ק"מ נחצה ואדי נוסף בו ניתן להבחין בעץ שיטה כ-100 מטרים לשמאלנו. משם נעלה על הגדה הצפונית של ערוץ הנחל ונלך עוד כ-1.5 ק"מ עד שנגיע לצומת שבילים בסמוך לסדק מרשים באבן הגיר הקשה ממנה מורכבת תחתית הנחל.

בנקודה זו תוכלו להבחין בתצפית על המשך המסלול של ערוצי נחל ימין ונחל חתירה. את ההתקדמות נמשיך על שביל עם סימון משולב סימון- ירוק וסימון שביל ישראל, עליהם נתקדם למטה לנחל. בדרך למטה נדרשת זהירות בגלל שישנם סלעים רופפים ופני סלע תלולים. בתחתית הנחל נמשיך דרומה 700 מטר במורד הערוץ בין עצי שיטה ושיחי מלוח.

נגיע למפגש הנחלים- המכונים ימין וחתירה, נחלים אלה מהווים גם צומת שבילים. בנקודת מפגש זו תוכלו להבחין בצמיחת השיטה המכוסה בחלקה בצמח עם פרחים אדומים[2].

בעת ההגעה למפגש הנחלים נפנה לכיוון צפון מערב במעלה נחל חתירה בעקבות הסימון הירוק וסימון שביל ישראל, ונמשיך 2 קילומטרים עד שנגיע ל"מבוי סתום" [3]בדמות שני מפלים- צוקים מוצקים החוסמים את דרכנו.

[1] קטע מכריע בכביש העתיק "מחצבה" שבעמק הערבה ל"ממשית" ומרכז עמק באר שבע. מבצר קטן זה נבנה בתקופה הרומית במטרה לאבטח את המעבר ולהגן עליו מפני שודדים.

[2] צמח זה הינו טפיל שנקרא הרנוג – צמח חסר שורשים, ולו צינורות הזנה החודרים לתוך ענפי השיטה. גמלים ואוכלי דשא אחרים מעדיפים את העלים הבשרניים של טפיל ההרנוג על פני העלים הזעירים ומכוסי הקוצים של המארח (עץ השיטה) ולכן הינם קוצצים את הטפיל במטרה להשביע את רעבונם וכך מונעים ממנו להשתלט לחלוטין ולהרוג את השיטה.

 

[3] אותו מכשול אילץ את צעירי הפלמ"ח, אחת מהמיליציות הציוניות של שנות ה -40, ליצור מעבר חדש דרך המצוק התלול. במהלך צעדה של 21 יום במדבר הם הגיעו לכאן וחיפשו שביל חבוי למקור המים בעין ירקעם. הצעירים פילסו את דרכם באמצעות גרזנים, חבלים ומקלות, תוך שמשכו אחד את השני במעלה המצוק. בשל נחישותם הרבה של בני הנוער ובני 20 הצליחו להשלים את מסעם מבלי שהתגלו על ידי החיילים הבריטים באזור.

 

כדי לעבור את המבוי הסתום נטפס במעלה השביל התלול בצד המערבי של הקניון דרך מגלשת הסלעים, ולאחר מכן נעלה בסולם ולאורך שביל צר עם מדרגיות ומעקות העשויים מתכת. ממש בסוף הקטע הצר הביטו על פני הסלע משמאלכם ותחפשו את הכיתוב המנציח את פריצת המעבר הזה בשנת 1944.
לאחר מכן המשיכו במעלה הקניון לאורך סימון השבילים (ירוק ושביל ישראל), לאחר 800 מטר תתחילו לטפס מהנחל דרך הגדה הימנית (צפון מערבה). לאחר 200 מטר נראה שביל עם סימון "שקוף" המסתעף שמאלה (לדרום-מערב), ונפנה אליו כשההתקדמות תתבצע במורד מדרגות מגולפות עתיקות המובילות לעין ירקעם, מקור מים חשוב לאורך ההיסטוריה באזור זה, והיעד המיידי של הפלמחניקים הצעירים בשנת 1944.

לאחר חורף גשום בור מים זה הוא מקום נהדר לטבילה קרירה.

נחזור לשביל עם הסימון הירוק  ולאחר 500 מטר נגיע לחניון עין ירקעם. אם יש לכם איסוף מסודר תוכלו לסיים את הטיול כאן.