נצא לכיוון צפון מערב (שמאלה מתחנת האוטובוס) לאורך דרך העפר עם הסימון האדום. המסלול מתפתל מעט שמאלה (לכיוון מזרח) ולאחר כ-2 ק"מ נראה את חוות הגמלים מימין. נמשיך אחרי החווה עד שנראה שביל עם סימון ירוק מתפצל משמאל.
נפנה לשביל עם הסימון הירוק ונישאר עליו תוך כדי שאנו עוברים על פני שני שבילים בעלי סימון שחור המתחברים מצפון, השני מבניהם שביל ישראל המתחבר למסלול הר צפחות. אלה הם הקילומטרים האחרונים של מסלול חוצה ישראל מצפון לדרום בשלושה חודשים. מרגש!
לאחר קילומטר וחצי השביל עם הסימון הירוק מתחיל לטפס במעלה הר צפחות. צפחה[1], ממנה נגזר השם של ההר, הינה סלע בעל גבישים שטוחים כמו דפים המסודרים זה על זה וההר מורכב כולו מסלעים כאלה.
לאחר מכן נטפס במעלה ההר עד פסגתו – שם תהיה לנו תצפית מרהיבה של הרי ירדן והים האדום. ביום בהיר ניתן לראות מנקודה זו ארבע ארצות: ירדן, מצרים, ערב הסעודית וישראל כמובן.
[1] הסלעים שמרכיבים את ההר נוצרו בתהליך התמרה (מטמורפוזה) איטי של חרסיות קדומות, בהשפעת חום ולחץ, לאחר שכוסו ונמעכו תחת שכבות עבות של סלעי משקע מאוחרים יותר.
