מחניון הלילה נצא מערבה על שביל עפר עד שנצטלב עם הכביש המגיע דרומה לאילת או צפונה לירוחם. נלך בעקבות סימון שביל ישראל לכיוון מערב במעלה הגבעה מצידה המזרחי של הצומת. נגיע לפסגת הרכס ונמשיך ללכת על השביל לאורך קו הרכס שמשתנה בהדרגה במהלך העלייה. נצעד 2.3 ק"מ לאורך הרכס ונרד לאוכף נמוך עליו נמשיך קצת פחות משני ק"מ עד שנגיע למצד צפיר. זוהי אחת משלוש מצודות קטנות, שנבנו במטרה לאבטח את התנועה בדרך הבשמים הקדומה בתקופה הנבטית-רומית-ביזנטית. נמשיך כ -50 מטרים מערבית למצד צפיר, ונגיע לצומת שבילים בו נפנה לכיוון צפון מערב לאורך השביל עם הסימון הכחול (כאשר סימון שביל ישראל ממשיך במקביל). נרד בשביל בשיפוע מתון מאוד לתוך ואדי ולאחר כ -2.3 ק"מ נחצה ואדי נוסף בו ניתן להבחין בעץ שיטה כ-100 מטרים לשמאלנו. משם נעלה על הגדה הצפונית של ערוץ הנחל ונלך עוד כ-1.5 ק"מ עד שנגיע לצומת שבילים בסמוך לסדק מרשים באבן הגיר הקשה הבונה את המסלע של ערוץ הנחל. בנקודה זו נוכל לצפות אל המשך המסלול של ערוצי נחל ימין ונחל חתירה. נתקדם בשביל בסימון - ירוק המשולב בסימון שביל ישראל במורד הנחל. בדרך למטה נדרשת זהירות בגין סלעים רופפים ופני סלע תלולים. בתחתית הנחל נמשיך דרומה 700 מטר במורד הערוץ בין עצי שיטה ושיחי מלוח. נגיע למפגש הנחלים ימין וחתירה – זהו צומת שבילים. בנקודת מפגש זו תוכלו להבחין בעץ השיטה המכוסה בחלקו בצמח עם פרחים אדומים. זהו הרנוג השיטים, צמח טפיל חסר שורשים, שלו צינורות הזנה החודרים לתוך ענפי השיטה. גמלים ואוכלי עשב אחרים מעדיפים את העלים הבשרניים של ההרנוג על פני העלים הזעירים ומכוסי הקוצים של המארח (עץ השיטה) ולכן הם קוצצים את הטפיל במטרה להשביע את רעבונם וכך מונעים ממנו להשתלט לחלוטין ולהרוג את השיטה. בעת ההגעה למפגש הנחלים נפנה לכיוון צפון מערב במעלה נחל חתירה בעקבות הסימון הירוק וסימון שביל ישראל. נמשיך 2 קילומטרים עד שנגיע למעין מבוי סתום בדמות שני מפלים, בבחינת צוקים תלולים החוסמים את דרכנו. מכשול תלול זה, אילץ את סיירי הפלמ"ח, במהלך מסע בשנת ,1944 ליצור מעבר חדש בין מרכז הר הנגב לערבה. במהלך מסע היכרות עם השטח, שארך 21 ימי הליכה במדבר, הגיעו סיירי הפלמ"ח לערוך נחל חתירה, בבקשם דרך אל מקור המים בעין ירקעם. הלוחמים הצעירים פילסו דרך חדשה במצוק באמצעות חציבה במקושים וכן תוך שימוש בחבלים ומקלות, כשהם מושכים זה את זה במעלה המצוק. הנחישות הפלמ"חניקית, אפשרה להם את השלמת המסע הסודי, מבלי שהחיילים הבריטים יגלו אותם באזור, שכן הנגב היה אסור ליהודים בימים ההם על פי חוקי המנדט הבריטי. אנחנו נטפס כעת במעלה השביל התלול בצד המערבי של הקניון דרך מגלשת הסלעים, ולאחר מכן נעלה בסולם ונמשיך בהליכה בשביל צר עם מדרגות ומעקות מתכת. ממש בסוף הקטע הצר הביטו על פני הסלע משמאלכם וחפשו את הכיתוב המנציח את פריצת המעבר בשנת 1944. מכאן עלינו להמשיך במעלה הקניון לאורך סימון השבילים הירוק ושביל ישראל ולאחר 800 מטר נטפס מהנחל בגדה הימנית (צפון מערבה). לאחר 200 מטר נראה שביל עם סימון "שקוף" המסתעף שמאלה (לדרום-מערב), ונפנה אליו במורד מדרגות עתיקות חצובות בסלע, המובילות לעין ירקעם - מקור מים חשוב לאורך ההיסטוריה באזור זה, והיעד המיידי של הפלמחניקים הצעירים בשנת 1944. לאחר חורף גשום, מלאים גבי המים הגדולים במקום, וזהו מקום נהדר לטבילה קרירה. נחזור לשביל עם הסימון הירוק ולאחר 500 מטר נגיע לחניון עין ירקעם ומצד ירקעם, הסמוך למכתש ירוחם. כאן מסתיים מסלולנו. .
